לדף הבית
לדף הבית
צרו קשר
צרו קשר
Hebrew Site   English Site

כניסה לחברי האתר

יום השואה לילדי גן (וכתות ראשונות)

 

מה עושים בגן ביום השואה?

 

עושים ביקור בעיירה היהודית, שנכחדה בשואה.

 

אני מציעה לפגוש את העיירה עם סיפוריה רבי הקסם של קדיה מולודובסקי.

 

לפני השואה וגם אחריה, קדיה מולודובסקי, מחנכת מחוננת, סיפרה ושוררה את העיירה היהודית ביידיש לילדים.

היא עשתה זאת בתחילה, כגננת המגוננת עם "שמשייה כחלחלת" של סיפורים, על ילדים שעולמם "שחור מפיח".

מאוחר יותר המשיכה, כגננת השותלת גן סיפורים מופלא, לזכרם של ילדים רבים מספור, ולעילוי נשמת העיירה היהודית, שאלפים כמוה שקקו חיים ולא נותרה אף אחת.

אני סבורה, שהמסעות; של ילדים מאזינים על ברכי מבוגרים מספרים, אל החיים בעיירה היהודית, משמעותיים עבורנו כחברה עברית, לא פחות מן המסעות של בני הנוער אל המוות במחנות.

שכן, אם איננו ממשיכים לבקר דרך קבע בעיירות אבותינו ועושים אותן מילדות לחלק חי בתוכנו, אנחנו מבלי דעת, משתפים פעולה עם מכחידיהן.

בזכות סיפוריה של קדיה מולודובסקי, בספר "פתחו את השער", הפכה העיירה על גיבוריה הקטנים והגדולים, לחלק מנוף ילדותי, צברית שנולדה עם המדינה, בקיבוץ שומרי בגליל העליון.

אינני  'שומעת יידיש' (כמו שאומרים ביידיש) ואינני מדברת את השפה, אך היא בכל תאי הגוף שלי ובכל נימי הנפש, לכן אני מעיזה להמשיך את מפעל תרגום סיפור קדיה, שהחלו בו ענקי ספרות ושירה כנתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ועוד.

 

קדיה אמרה:

"אושר בחלום אינו רק חלום, הוא גם אושר."

 

באותה רוח אני מוסיפה:

"עיירה בסיפור אינה רק סיפור, היא גם עיירה."



קדיה מולודובסקי

קורות חיים

קדיה מולודובסקי נולדה בעיירה קרטוז-ברזה, בפולין, ב – 1894. למדה ב"חדר מתוקן", בגימנסיה רוסית ובקורסים להכשרת גננות בורשה, יחד עם חנה רובינא ולאה דגנית.

יעקב פיכמן תאר אותה כך: "גננת הייתה, ומכל התינוקות שבגן, דומני שהייתה השובבה ביותר."

קדיה מולודובסקי החלה את כתיבתה עבור ילדי עוני בפרוורי גטו וורשה. בכוח הדמיון והחלום היא האירה ורוממה את המציאות האפורה והקודרת של חייהם.

תלמידיה הגיעו יחפים, רעבים, ומפוחדים. קדיה כתבה סיפורים מחורזים שהעשירו את מציאות חייהם הענייה, בהומור עדין, בדמויות מן המקורות, בצלילים מקסימים ובשלל צבעים נפלא.

עם עליית הנאצים היגרה קדיה לארה"ב, שם התקבלה בחום על ידי מוקיריה בקהילה דוברת יידיש והמשיכה לכתוב לילדים וגם למבוגרים.

בשנת 1945 זמן קצר לאחר שהחלו להתברר ממדי השואה, יצאו לאור הסיפורים המתורגמים הראשונים של קדיה בספר "פתחו את השער", עליו גדלו דורות של ילדים. ("הילדה איילת" "גלגולו של מעיל" ועוד) בין מתרגמיה: נתן אלתרמן, לאה גולדברג, ופניה ברגשטיין.

לאחר הקמת המדינה עלתה קדיה לארץ עם בעלה שמחה. בארץ היו לה ידידים רבים בין אנשי העט החינוך והתאטרון ומעריצים בקרב ילדים והורים, אך מלחמת השפות בארץ הייתה עדיין בעיצומה וציפו מכל עולה חדש שידבר רק עברית.

נאמנה לתרבות האידיש ולעולם היהודי שנאלם וחסרה מאוד את קהל קוראי כתבי העת שערכה ביידיש, קדיה מולודובסקי חזרה ב 1952 לארה"ב שם המשיכה את כתיבתה בירחון האידי "סביבה".

סיפוריה ושיריה המאוחרים לילדים כונסו בספר "מארציפאנעס" (הם מוכרים פחות. אותם בעיקר אני מתרגמת. מ.ש.)  

ב 1971 בקרה קדיה פעם אחרונה בארץ, לרגל קבלת "פרס איציק מאנגער" והתקבלה בשמחה ובהתרגשות רבה על ידי ילדים והורים שאהבו מאוד את ספריה. באותו ביקור אמרה לה ילדה אחת: "את כותבת דברים נורא עצובים וזה נורא שמח."

קדיה מולודובסקי הביעה בביקור הזה את רצונה לראות עוד משיריה מתורגמים לעברית.

קדיה מולודובסקי הלכה לעולמה ב 1975, והיא בת 81.

"פתחו את השער פתחוהו רחב, עבור תעבור בו שרשרת זהב"

סדרת סיפורים מתורגמים

קדיה מולודובסקי

נוסח עברי: מיריק שניר

 

ראשון בסדרה

"עוגת הפלאים"

איור: דני קרמן

(ראה אור)

 

שני בסדרה

"חנה רוצה מרציפנה"

איור: כרמית גלעדי-פולארד

(ראה אור)

 

שלישי בסדרה

"איגרת מפוארת"

(עומד לראות אור)

 

רביעי בסדרה

"העני והלבנה"

(אומר לראות אור)

 

שאר ספרי הסדרה תורגמו ומחכים לתורם לראות אור.

גם מחפשים תמיכה של גוף ציבורי או פרטי שיכיר בחשיבות הסידרה.


על סידת התרגומים של סיפורי קדיה מולודובסקי

מיריק שניר

 

קדיה היא סופרת הילדים הקרובה ללבי ביותר. מילדות יצאה נפשי אל שיריה של קדיה מולודובסקי והיא המשיכה לרתק ולהקסים אותי כאם, כסבתא, כמחנכת וכסופרת כל השנים.

 

בעקבות סבי, המחנך מרדכי סגל ובעזרת ואנשים יודעי יידיש והורי רחל ושמואליק רבינוביץ, אני מתרגמת סיפורים מחורזים פרי עטה של קדיה, שלא הכרתי בילדותי.

 

יודעי דבר אומרים שתרגום מיידיש לעברית הוא משימה כמעט בלתי אפשרית וכאשר רוצים לשמור על קצב, חריזה וצליל נכון, זה קשה פי כמה.

זכות גדולה נפלה בחלקי לעסוק במלאכה הזאת ואני משתדלת ככל יכולתי להעביר את נפש הסיפור ואת רוח היידיש לנוסח העברי.

 אני שמחה עם הספרים שכבר ראו אור בסדרה (פרוט למעלה) ומקווה להשלים אותה בהקדם.
 

אני רואה זכות גדולה להודות למר בנימין ליטמן, בן אחות של קדיה, על מתן הרשות לתרגם ולהוציא לאור סדרה זו, ורוצה להביע הערכה מיוחדת ל"קרן גורט" אשר תרמה ותמכה בהוצאת שני הספרים הראשונים.
 
מיריק שניר



עוגת הפלאים

כתבה: קדיה מולודובסקי

תרגום מיידיש: מיריק שניר

הוצאה: "הוצאת הקיבוץ המאוחד"

 

 

איורים: דני קרמן, מאוהבי קדיה, אייר את "עוגת הפלאים". דני הפליא להחיות את המשפחה ולקרב לילדים את הסיפור השובבי והמתנגן שבא מעולם העיירה שנעלם.

 

עלילה: "בארץ אחת רחוקה ונידחת, בקצה עיירה ישנה ונשכחת..." בסיפור "עוגת הפלאים" אבא נגר ואמא נגרת וילדה פזיזה המזמינה את יצירי דמיונה אל הבית עם מצלתיים ושיר. "פתחה הילדה בתמימות פה עגול, פשוט שיר זימרתי פה. על תרנגול, לצליל המצילתיים כנפיים השיקו, נחת בן כרבולת, קירקר קוקוריקו!" האם נבהלת מן האפשרות שהיא תזמין עם המצילתיים את הקיסר, לביתם הדל, והקטנה מבטיחה לא לשיר עליו, אבל שוכחת... "חלפו הימים לא יותר מתריסר, וכבר היא פתחה בשירה על קיסר..."

הוריה מארחים בביתם הדל תרנגול, קיסר, נסיכה ופמליא שלמה בזכות עוגת הפלאים!

וכך מסתיים הסיפור: "מעט פרורים מעוגת הפלאים, שמרתי לכם, שתהיו לי בריאים."

 

מן הביקורת: "'עוגת הפלאים' שרואה עכשיו אור בתרגומה של מיריק שניר, הוא שיר-סיפור מצחיק ומסקרן ומלא מוסיקה נהדרת... איורים מצויינים של דני קרמן... החיבור בין מולודובסקי לשניר הוא נפלא ומשונה כאחד. מולודובסקי היא משוררת יידית במלוא מובן המילה... שירתה של שניר היא המשכה של שירת הכפר העברית... שילדיו יחפים ולבושים מכנסיים קצרים, חופשיים ומאושרים ... ואין להם ולא כלום עם פרץ הלץ ואיילת עם השמשייה הכחלחלת מוורשה.,,, ולמרות זאת יש הרבה הגיון בחיבור הזה...  יש גם חיבור מקצועי בין השתיים: שניר בדומה למולודובסקי, כותבת סיפורים שיריים, שופעי הומור ומחורזים בקפידה. מבחינה זאת בהחלט אפשר לדבר על השפעות מולודובסקיות ברורות בשירתה. חיבור נוסף קשור למוסיקה: שיריה של קדיה מלווים במנגינה יוצאת דופן, ולולא אוזנה העדינה מאוד של שניר, היה אובד נתח חשוב מאוד בשירתה. התוצאה של החיבור הזה נהדרת, ומעוררת רצון לתרגומים נוספים – אולי סידרה – בפורמט דומה."

(יעל דר – קטע ממאמר ביקורת שלם במוסף ספרים של "הארץ")

חנה רוצה מרציפנה

כתבה: קדיה מולודובסקי

תרגמה מיידיש: מיריק שניר

הוצאה: "הוצאת הקיבוץ המאוחד"

 

איורים: כרמית גלעדי-פולארד, איירה נפלא את "חנה רוצה מרציפנה". במכחולה היא לוקחת אותנו לסיור צבעוני בעיירה שלא זכו ולא יזכו לחוות באמת.

 

עלילה: "לאבא רזה ואמא שמנה / בנים ובנות גרגרי אפונה. / אחד מבקש:  רבע עוף לאכול. / שני מבקש: כופתאות, זה הכל. / ובת דמיינית ושמה חנה, / רוצה לעצמה - מרציפנה." כולם מבקשים מרציפנה לחנה ובדרך האופיינית כל כך לסופרת קדיה מולודובסקי, היא זוכה גם לטעום. "ובעת שנגסה הילדה מרציפנה, עמדה עיר שלמנ וקנאה בה, בחנה."

   

מן הביקורת: "אם יש לכם תקציב רק לספר ילדים אחד בחורף הנוכחי – קנו את "חנה רוצה מרציפנה" של קדיה מולודובסקי עם הנוסח העברי של מיריק שניר ואיוריה המקסימים של כרמית גלעדי פולארד. ספר מושקע ונפלא כזה כבר מזמן לא הגיע לידי...

צל"ש מגיע גם לעובדה שבעמוד האחרון מופיעה גירסת המקור ביידיש למען הסבים והסבתות המכירים את השפה, שיהנו גם הם לא רק הנכדים שלהם... אין מילה אחרת לתאר את הספר מאשר נפלא." (נעמי גוטקינד – גולן "הצופה") "תרגומה המוסיקלי עד מאוד של מיריק שניר הצליח לשמר את קסמה ההמתוק-רחוק של ה'מרציפנה' הזאת, ולהפוך גם אותנו, דוברי העברית, לאוהבי מרציפנות מושבעים, יותר משבעים שנה לאחר שהיצירה ראתה אור ביידיש, בוורשה... תרגומה של שניר קולח ומתנגן... ושומר על ההומור העדין והאוהב שמולודובסקי ליטפה בו את כל הילדים שעליהם כתבה ואליהם פנתה... איוריה המרהיבים והמרתקים של כרמית הם מן העבודות הטובות ביותר שיצרה." (יעל דר – הארץ - ספרים) "בעזרת העיבוד הנפלא והרגיש של שניר, ואיוריה הצבעוניים של כרמית גלעדי פולארד, יש לנו הזדמנות להכיר לילדים הצעירים יצירה שהיא משורשיה של הספרות העברית לילדים. הסיפור מלא עליזות והומור ומאפשר להציץ לרגע לעולם הרחוק מעולמם של ילדים מודרניים מרחק שנות אור, ובכל זאת קרוב אליו, כי מי לא אוהב מרציפן ומי לא יכול להזדהות עם אותה ילדה שקמה והכינה לעצמה מן המתוק- המתוק הזה? בקיצור: מתוק להפליא ומשתבח עם השנים." (הורים וילדים) "סיפור מחורז ומתגלגל, מלא עליזות והומור יהודי חם." (כל השבוע) "הנוסח העברי העניק לספר חריזה מצוינת וקצב מולודובסקי, כמו שזכור לנו מימי ילדותנו, והאיורים הנאיוויים של כרמית מעשירים מאוד את הטקסט ומוסיפים לו נופך צבעוני ונעים." (עלית קרפ – צפון 1)

מיריק שניר

ספרים ושירים פרי עטי המתקשרים ליום השואה

ולנושאים קרובים: מוות, סבים וסבתות, קשר עם השונה, חופש, פחד.

 

סיפור על טיול של ארנב וחתול – סיפור על שלום בין שונים 

על מה הסיפור? – על החלש מול החזק   

צב – התחשבות בחלש 

יש לי אופניים – התחשבות בחסר ישע       

אורה – סיפור על מות, לילדים    

פוף! – סיפור על חיים ומות, לילדים רכים    

אור וצל – סיפור על פחד        

הכלב של גיל – סיפור על פחד מהשונה      

סבתא לאה – סיפור על קשר זיכרון לסבים     

סבא אפרים – סיפור על קשר בין סבים ונכדים             

נועה וארז – שלום העולם בידי כל אחד מאיתנו            

לא רוצה – סיפור על פרידה ונחמה                

לאיבוד הלך לי זבוב – סיפור על פרידה       

ארמון חול – סיפור על כוחו של הדמיון          

נשיקות לא נמחקות – איב גוט (מצרפתית) – על נשיקות בלתי נשכחות   

אם פתאום אפגוש אריה – (מתוך: "אם פתאום אפגוש אריה) – סיפור על פחד

דג – (מתוך: "אם פתאום אפגוש אריה) שיר על מות  (מצורף)

זאב אוהב – (מ"יש לי שיר" -  10 ספרונים + תקליטור + תיק בד) – סיפור על פחד ואהבה

זאב אוהב - גם באנימציה –- באתר

לבד על המרבד -  בראיין ווילדסמיט  (מאנגלית) – סיפור על לבד וביחד                 

 

סדרת תרגום - סיפורי קדיה מולודובסקי 

עוגת הפלאים   (מיידיש)           1999         הוצאת הקבוץ המאוחד

חנה רוצה מרציפנה   (מיידיש)          2002         הוצאת הקבוץ המאוחד                  

 

חג עצוב  - באסופה: אני בחגים ובעונות – שיר ליום זיכרון (מצורף)          


שיר ליום זיכרון

 

אימא ואבא

 היום עצובים

 

סבתא וסבא

דמעות מנגבים.

 

על השולחן

מדליקים

נר אחד

 

לא נר שבת

נר אחר

מיוחד

 

אני מתבונן

בכולם

שוב ושוב

 

חושב ושואל:

 

"מה היום,

חג עצוב?"

 

*

 

פעם

קטפתי פרח

בדרך

 

כה יפה

היה הוא

 

אך

הוא נבל

ביד

 

מה חבל

 

ולא קטפתי

עוד פרחים

אף-פעם

בדרך

 

 

פעם

פרפר תפסתי

ביער

היה הוא

 

אך

הוא לי מת

ביד

 

באמת

 

ולא תפסתי

עוד פרפר

אף-פעם

ביער

 

*

 

מישהו

השאיר בחול

 

דג

זהוב -אדום - כחול

 

והדג

לוחש לי:

 

חיים... חיים

 

מי

יחזיר אותי

 

למים... מים

 

*

 

כך כך כך

מצחיק אותי

כל כך

 

ליצנים

גדולים קטנים

 

עם

צלצול

פעמונים

 

ואני צוחק

 

 

רע רע רע

מפחיד אותי

נורא

חיילים

נושאים רובים

 

ורעים

מול

הטובים

 

ואני שותק

 

*

 

מה - מה - מה - מה

מה - מה - מה - מה

 

מ-דלג בעשב

 

 

פה - פה פה - פה

פה - פה פה - פה

 

פו-עה  בעצב

 

בא – בא

הערב

 

מה יעשה

שה - שה – שה

 

מי – מי – מי – מי?

 

מי רואה?

 

מי – מי – מי – מי?

 

מי טועה?

 

היכן הוא הרועה?

 

 

*

הקשיבי לי

ילדה

קטנה וחמודה

 

יש בעולם הרבה כאב

 

תמיד זכרי

ילדה

קטנה וחמודה

 

שלעולם

אני אותך

אוהב